תאריכים מותרים לחתונה

ישנם רשימת התאריכים "הכדאיים" שתסייע לכם לתכנון החתונה בצורה הטובה ביותר. כמובן, שיש להתייעץ עם רב ו/או גורם מוסמך בפתיחת תיק ברבנות לגבי התאריך ולקבל אישור סופי כי ישנם מחלוקות לגבי אשכנזים וספרדים לגבי תאריכים מסוימים.

תאריכים מומלצים ומותרים לעריכת חתונה  לאירועים, ולחתונות בפרט:

• יום שלישי: היום השלישי לבריאת העולם היה היחיד עליו נאמר פעמיים "כי טוב". המבקשים להינשא ולזכות בסגולת היום, צריכים לערוך חופה ביום שני בערב אחרי שקיעת החמה ולא ביום שלישי.
• ראש חודש: תחילת החודש העברי מציין מועד נפלא לכל התחלה חדשה.
• יום ט"ו לחודש
• י"א בתשרי: במסורת הקבלה, יום י"א בתשרי מכונה "בשם השם", בבחינת נעשה ונצליח.
• י"א-י"ג בתשרי: לפי הקבלה, הימים שבין יום כיפור וחג הסוכות הם ימים מיוחדים ועצומים, המקבילים לארבעת האותיות של שם הבורא. הימנעו לערוך חתונה ביום י"ד בתשרי.
• חודש כסלו: חודש זה כולו מומלץ לעריכת שמחת חתונה. אם אתם מתכננים חתונה בימי החנוכה, זכרו להדליק חנוכייה יחד עם האורחים ולהציגה במקום של כבוד.
• חודש אדר: "משנכנס אדר מרבין בשמחה" בשל חג הפורים החל בו. חכמי הסוד מדגישים כי חודש זה הוא "ממוזל" עבור עם ישראל.
• פורים קטן: בשנה מעוברת, הימים י"ד וט"ו באדר ראשון מכונים "פורים קטן" ו"שושן פורים קטן", וראוי להרבות בהם שמחה.
• שושן פורים: היום שלאחר חג הפורים נחשב אף הוא יום של שמחה מרובה.
• חודש אלול: לפי הקבלה, בחודש אלול הבורא מתקרב מאוד לעם ישראל והוא "יוצא אל השדה" ומעניק לכל אחד את מבוקשו. חודש נפלא ומבורך לחתונה.
• יום ל"ג בעומר הוא זמן נפלא לנישואין בברכה.

 

לא מומלץ לערוך אירועים ו/או חתונות...אך מותר:

• ימי שישי ומוצאי שבת: בשל קדושת השבת הנכנסת עם שקיעת החמה. בימי שעון הקיץ, יש העורכים חתונה, הואיל ושבת נכנסת מאוחר. אך כאשר החופה והמסיבה קרבים למועד כניסת השבת, כמעט ובלתי אפשרי להינשא בקדושה ועדיין לשמור על קדושת השבת. בשל סיבות אלו יש להימנע גם מעריכת חתונה במוצאי שבת.
• עשרת ימי תשובה (הימים שבין ראש השנה ויום הכיפורים): יש הנוהגים לא להינשא בימים אלו בשל היותם מוקדשים לחשבון נפש, לדין ולתשובה.
• ערב וחג פורים

 

ימים אסורים לחתונות ושמחות:

ערבי חג: אסור לערוך חתונה בערבי חג, החלים בתאריכים הבאים:

• ט' תשרי (ערב יום כיפור)
• י"ד תשרי (ערב סוכות)
• י"ד ניסן (ערב פסח)
• ה' סיוון (ערב שבועות)
• כ"ט אלול (ערב ראש השנה).

 

חגים: בחגי המקרא אסור לערוך חתונות:

• ראש השנה (א'-ב' תשרי)
• יום כיפור (י' תשרי)
• חג סוכות (ט"ו תשרי בישראל, ט"ו-ט"ז תשרי בחו"ל)
• שמיני עצרת ושמחת תורה (כ"ב תשרי בישראל, כ"ב-כ"ג תשרי בחו"ל)
• יום טוב ראשון של פסח (ט"ו ניסן בישראל, ט"ו-ט"ז ניסן בחו"ל)
• שביעי ואחרון של פסח (כ"א ניסן בישראל, כ"א-כ"ב ניסן בחו"ל)
• חג השבועות (ו' סיוון בישראל, ו-ז סיוון בחו"ל).

 

חול המועד

• חול המועד סוכות (ט"ז-כ"א תשרי בישראל, י"ז-כ"א תשרי בחו"ל)
• חול המועד פסח (ט"ז-כ ניסן בישראל, י"ז-כ ניסן בחו"ל).

 

בימי צום אלו מותר לערוך חתונה רק לאחר צאת היום (כוכבים):

• צום גדליה (ג' בתשרי)
• צום עשרה בטבת (י' טבת).

 

בימי הצום הבאים מותר לערוך חתונה לאחר צאת הכוכבים, אך לא מומלץ מסיבות פרקטיות הקשורות בארגון האירוע:

• תענית אסתר (י"ג אדר)
• יום כיפור (י' תשרי)
• בימי הצום י"ז בתמוז ו

• ט' באב אסור לחלוטין לערוך חתונות ומסיבות.

 

 

שלושת השבועות ותשעת הימים:

• שלושת השבועות הם עשרים ואחד הימים בין י"ז בתמוז לבין ט' באב (חורבן בית המקדש)
• תשעת הימים הם מראש חודש (א') באב עד ט' באב. בימים אלה מציינים אבל על חורבן ירושלים ובית המקדש, אציין כי מנהג הספרדים מתיר לערוך נישואין בין י"ז בתמוז ועד א' באב.
• ספירת העומר: מציין את המוות של תלמידי רבי עקיבא. בימים אלו נוהגים מנהגי אבלות וממעטים בשמחה ככל האפשר. הואיל וימים אלו כרוכים במנהגי עדות, יש להיוועץ ברב.